גנבתי את אחד מעמודי הלילה של ידידי!

כמה מאיתנו היתה לנו הזדמנות להיות אינטימית עם בחורה פתאום? האם אי פעם יצאת עם חברה של חבר? ריי קנזו לא חשב שהוא יתעסק עם דוכן הלילה של חברו, עד לרגע מקרי שהביא את הפנטזיה הפראית ביותר שלו לחיים!

לילה אחד עומד כל חלום של גבר, לא? מעולם לא נתקלתי בבחור שחשב שאי-פעם לילה אחד עומד למצוץ. אני לא חושב שאי פעם. עברו שנים רבות מאז היום הראשון שחשבתי על פגישה עם אשה מדהימה שבסופה במושב האחורי שלי, ואז אנחנו מתנשקים בהתלהבות מטורפת, ואז אני מבלה ימים רבים של שארית חיי. שלה ותהה מה היה שמה.

הפנטזיה הזאת עדיין חיה בראשי. רק רציתי לחוות לילה אחד בצהריים, לפני שהגעתי לגיל מבוגר מדי, והייתי צריך לשלם על ניסיונות כאלה. כמה שעות לאחר מכן, התוכניות היו מתגלגלות, ואת הכדור גבוה שלי היה ממוקם.

ליל שבת ירח צעיר שלנו התחיל כשהתורברים החלו לזרום למשקאות ולאוכל בחינם. שלושה מן הניצנים הטובים ביותר שלי ואני החלטנו לזרוק את המסיבה, ולמרבה המזל, התוכנית הזאת, שלא כמו כל האחרים, לא נקרעה. הכוונה היתה פשוטה. המטרות היו רצונות. והיו שם שניים.

לחגוג את סוף השבוע הארוך עם כוונות ייחודיות של מקבל זיון. שניים, ברוך הבא לידידינו הוותיקים, שבאו לבקר אותנו מממלכה רחוקה, רחוקה, שבה כל מה שתיכננו ללילה היה הנורמה.

החלק הטוב, אם כי, החברים האלה לא היה מושג על התוכניות שלנו למשך הלילה, והם היו המום הקבלה בבית החווה החווה. "יש לנו רוחות ויש לך משלך, הלילה הוא צעיר וכך גם כולנו!" אנחנו שומעים את בילי, המארח המשויף, שיכור, מבעד למיקרופון רם. החלק העצוב על הסיפור שלו, אם כי, הוא היה מבזבז 20 דקות למסיבה, על אתגר טקילה. ושם מסתיים חלקו העלוב בסיפור.

בחרנו בעריסתו כשהיה לו גג ענק (אני אוהב פרטיות באוויר הפתוח, מזכיר לי את דירת הפנטהאוז החלומית שלי), בגודל מגרש טניס, והוא חי לבד. הוא היה גבוה יותר מרוב הבתים בסביבה. הגדרה מושלמת עבור אנשים שרוצים ללכת ירח או כפית מתחת לירח, או להשתולל טוב לאור הירח עם הכוכבים עבור peepers, ולא נזקים בטחוניים. המסיבה היתה מרושעת, גרגרנות רשלנית היתה סביבנו, והקדמות חדשות נעשו בחיפזון לפני שיהיה מאוחר מדי, שכן רוב הגברים והנשים לא רצו לישון לבד באותו לילה. והם ידעו שהלילה מחכה לאורח האחרון שלא הוזמן, שחר.

המוסיקה היתה צודקת, וזה היה בחלקו בגלל העובדה שאני בוחר את המנגינות. רציתי לעבוד עם הנשים במוסיקה. מישהו היה חייב לשים לב שאני אוהב מנגינות טובות, ופגע בי. קיוויתי. ואז, תכנית ב', קיבלתי את אגרוף הפירות שלי בשביל הגברות. ולמרבה המזל, באותו לילה זה היה חם! ורוב הנשים היו שם, לוקחות עוד את האגרוף שלי. ואני החלפתי כמה מבטים. נחמד!

אבל אף אחת מהנשים לא ידעה, שלפונדק הפירות שלי אין פירות! כל מה שהיה זה קוקאין, מתרכזי פירות מתוקים, ומה שנשאר מאחור, במקרר. כמה תפוזים, בננות, תפוח וקומץ ענבים. השתמשתי בכל הפירות כדי לקשט את הקערה. כמה גברות שיחקו בבטחה עם קולה, וכמה מהן התאחדו עם נערות אחרות והציבו אש. אף פעם לא הבנתי למה הבנות מקבלות רגישות רגישה אחת עם השנייה כשהן משתכרות, אבל את יודעת מה, לא ממש אכפת לי כי זה פשוט חם מדי!

עם כל הסחת הדעת במוחנו, חברי ואני עמדנו איתנו עם הסכימה. היה לילה אחד עומד באוויר, יכולנו להרגיש אותו. סקרנו את האופק הקצר של בעלי-חיים. היו כל כך הרבה, וכל סוג כל הדרך מן הצבועים, נשרים, נמרים, אריות, לסוסים, שוורים ועזים. ואז, בואו לא נשכח את החבר שלי, ג'ים. אחד מארבעת המוסקטרים ​​שרצו להיות רוכב-לילה באותו לילה.

זה היה לילה קר, אבל לאף אחד לא היה אכפת. החדרים היו מחוממים יתר על המידה, לא על ידי החימום במקלט, אלא על ידי הכריכות שהביאו את ניצוצות התשוקה. המקום התחמם, וכל מה שיכולתי לחשוב עליו היה התנגשות ושחיקה. בכל מקום שראיתי היה יותר בשר מבד. לא היה להם שמץ של זהירות, שכן לא היו לוחות צנזורים צבועים או מצלמות ריגול צורבות. זה היה כיף טהור. אין צורך ב- PG. האור היה מטושטש במקצת, והחדרים היו מעושנים, מה שאני חייב לומר, יצרתי את מצב הרוח הנכון.

הבטתי סביבי, בלי לקחת פסק זמן כדי ליצור את אנשי הקשר שלי. היתה לי עבודה. עדיין הייתי צריך לעבור הרבה זמן עד שהמשמרת שלי תסתיים. הייתי חיי המפלגה (אני מרגיש כמו אלוהים?). הייתי הברמן והדי.ג'יי, סובבתי את התערובות בזמן שניערתי את הקוקטיילים או הלעיגו את הגברות (הרגשתי כמו אלוהים!). למרבה המזל, פירוש הדבר היה כי אני היה סליחה מן הניקוי בבוקר לאחר. אבל עם הזמן המוגבל הזה, וחישוקים מתרוצצים סביבי, האם אוכל לקבל קינוח מתוק מתוק? הזמן נגמר לעיני, אבל בתג על מפרקי ידי, הייתי מאחורי הדלפק במשך חצי שעה.

החבר שלי ג'ים היה אמור לעשות את זה קצת קוקטייל ביצוע ו CD להטוטנות, אבל כנראה שהוא היה מסוגל לתפוס מישהו קודם. הוא זרוע במשך שבוע והוא רצה לקצור את הקציר הלילה.

בסיפור נכנס ג'ודי. ג'ודי. הילדה. היה לה חבר חי, נוכל רכושני, כך שהבטיחו לנו להיכנס לחרא רציני אם החבר שלי ג'ים ייתפס עם התחתונים שלו בכל מקום אחר, אבל יכופף את הספסלים שלו. יחד עם זאת, היינו צריכים לשמור על המוניטין שלנו או לא תהיה עוד "העונה הפתוחה" אחרי אותו יום. אבל הפיתוי הוא המפתח לקשר נלהב.

לבשנו את המוסקטרים ​​הפזיזים שלנו, החליפו את האגו, והחלטנו ללכת על זה. לפחות, ג'ים עשה. הוא הבחין בה במסיבה אחרת בעבר. גם אני לא יכולתי לשכוח את העיניים החמודות, אבל הפלרטטיות, את השפתיים העסיסייות האלה בחיוך שובב ובגוף השמים שלה. אז למה ג'ים הוא זה שמכה אותה ולא אני? הייתי נייר. הוא היה מספריים. איבדתי את המשחק רוק, נייר ומספריים.

על "חיי האהבה" שלי, אני רואה בחורה אבל לפעמים אני מבולבלת אם אנחנו באמת נפגשים או הופכים לאחים ולאחות! מה נותר לומר? זה עמוק כמו הסבר יכול לקבל. על המסיבה היא חיה, בועטת ומתנהלת בצורה חלקה. רחבת הריקודים היתה עסוקה בפעילויות שעשויות לגרום לריקודים סמוקים ורודים. יכולתי לראות את ג'ים, הוא רקד. עם האלה. הם היו שחוקים ומשתמטים, ואבדו בעולם הקטן שלהם. הכלב הזקן, ג'ים, למד כמה טריקים חדשים. וזה בטח עבד. ידעתי שלא יעבור זמן רב עד שייקח אותה למעלה או למרפסת.

בקושי היתה לי המחשבה הזאת, כשראיתי אותו מחזיק אותה במותניה ומבקש ממנה לעלות איתו. נראה היה שהיא מתנגדת, אבל חיוכה המאושר, השובב, הסגיר את הסכמתה החבויה. צחקתי, מזגתי לעצמי משקה, ניענעתי את ראשי והרמתי כוסית, "הנה לך, ג'ים-בוי, עוד חריץ על המיטה שלך!"

התפללתי במסיבה, משוחח עם כמה ידידים ותיקים כשהם באו אלי לאש וסיגריות. שוחחתי גם עם שאר האורחים, שכמה מהם מעולם לא פגשתי. השעה היתה חמש-עשרה דקות אחרי שג'ים עלה כאשר אחד החברים האחרים שלי נכנס עם חדשות אחרי שאירר קצת אוויר צח בחוץ, בחוץ, במרפסת. הוא אמר לי שהוא רואה כמה זרים מסתובבים ברחוב ליד הפנס. הם נראו מאיימים, או שזה מה שהוא אמר. הצצתי החוצה על ידי מושכת את התריסים של החלון מימיני וראיתי את בוב. בסיפור נכנס בוב.

בוב. לא בוב הבנאי. זה היה בוב. בוב החבר. עם כמה מחבריו החצופים. הם נראו כאילו באו לקטוף קרב וידעתי בדיוק למה. הטוויסט נכנס למזימה. העלילה מסתבכת. בוב. הוא החבר של ג'ודי. ג'ודי, טוב, היא הבחורה שעומדת לצאת עם ג'ים, על ידי החבר הטוב ביותר.

רצתי למעלה כדי להזהיר את ג'ים. היו שם ארבעה חדרי שינה. דפקתי על כל דלת. מצאתי את כולם נעולים מבפנים. הקולות שצעקו אלי לא היו של ג'ים. לשנייה, מוחי היה מטושטש, ושאלות חלפו בראשי. איפה הוא, לכל הרוחות? מה לעזאזל אני אמור לעשות? הייתי שומר הלילה כל הזמן הזה וגם די מפוכח. עם זאת, פשוט לא יכולתי לחשוב.

כשלא קיבלתי תשובה, עליתי למרפסת שהייתה האופציה האחרונה. לא הזעקתי אותם כשטיפסתי, וזה היה נותן להם מספיק זמן לשנות את עמדתם, אשר ללא ספק התפשר. קראתי אליהם בקול מהוסה. לא יכולתי להסתכן בהתרעה או להזהיר את כולם לאורך קילומטר על ידי משיכת השרשרת. ג'ים נשא את מבטו, מבוהל ומבולבל, וגם ג'ודי, שהיתה מתחתיו. היא כמעט צרחה. איכשהו הצליח ג'ים לסגור את פיה, חש את הדחיפות. לא הייתי עולה להציץ ללא סיבה. כן בטח!

הסברתי הכל, בזמן שהם התחילו לסדר את הבגדים שלהם. היא היתה מאוכזבת ורועדת. הייתי פיכח, ויכולתי לחשוב נכון. אמרתי לג'ים מה לעשות. ג'ים היה כל האוזניים. אמרתי לו לרדת עם כמה מהחברים שלי ולדבר עם החבר'ה האלה. הוא צריך להסביר שהיא לא כאן ולא היה ביניהם כלום. הוא צריך אפילו להזמין את בוב וחבריו פנימה כדי שיאמינו לו. ג'ים ירד. להחזיק אצבעות. נשארתי עם ג'ודי. היא כמעט בכתה, מבועתת ורועדת.

מבלי להבין מה אני עושה, משכתי אותה לעברי והחזקתי אותה כדי להרגיע אותה. היא התכרבלה וחיבקה אותי בחוזקה. היא היתה עדינה כמו חזקה. מרשימים. כל הזמן אמרתי לה שהכל בסדר גמור. ואז, יש לי אבירות. נשבעתי שלא ארשה שמשהו יקרה לפגוע בה או לבושה. דמעותיה התייבשו והיא העניקה לי את החיוך היפה ביותר, ועיניה נצצו בדמעות ששיקפו את אור הירח. היא היתה כל כך פגיעה ועדינה, תהיתי אם היא תימס בזרועותי.

ברגע של חיפזון, היא עדיין לא היתה לבושה. היא נראתה כל כך מפתה וקסומה. הקרב של חיוכים רומנטיים ואינסטינקט אהבה. היא הביטה עמוק לתוך עיני. נמנעתי ממבטה, משום שהדבר עורר בי אי-נוחות, ועם זאת עורר. היא החזיקה את ידי בידיה הקטנות, משכה אותי אליה ונישקה אותי. האם היא שתויה או שמא היתה מאוהבת בי ובאבירות שלי? זה היה פקק מהיר. עצמתי את עיני ולא הבנתי זאת. ואז פתחתי אותם. כשראיתי אותה שוב לא יכולתי שלא למשוך אותה שוב ולנשק אותה בחזרה. היא לא התנגדה, היא נשקה לי בחזרה והחזיקה בי כשעברתי את ידי על גבה. היא הרגישה כל כך רכה וחמה בזרועותי, באותו לילה צונן.

פתאום, האוויר היה חם יותר וכך גם הרגשתי. המכנסיים שלי היו מכווצים. אלוהים אדירים! כל הזמן אמרתי לעצמי, "זאת הבחורה של ג'ים ... ג'ים ... החבר הכי טוב שלך ... "? סגרתי את המחשבה. לפני שיכולתי לומר עוד משהו, התנשקנו שוב. באותו זמן הורדתי את המשמר ואת המצפון הטוב שלי. הקול האחר בראשי צרח. "מה לעזאזל! זה יהיה חבל על הגבריות שלך אם אלה כזה לא סגדו בלילה כזה! " במשך הרגעים הבאים לא ידעתי מי אנחנו, מה אנחנו עושים ומה קורה!

התא שלה צילצל, עשר דקות לתוך רגע ההתלהבות שלנו. זה טלטל אותי אל הלילה הצונן. זה היה בוב, החבר הפולשני שפלט את החדירה שלי. הייתי מפורק. הבנתי מה ג'ים הרגיש כשהפסקתי אותם על סף ההשתלטות. אבל האם בוב או ג'ים האשם? היינו אלה שהסיגנו את השטח של מישהו אחר, אבל מי היה חושב כך בזמן כזה. לא היה אכפת לי אם היא נערה של מישהו אחר.

עכשיו היא היתה שלי. הסתכלתי במעקה וראיתי את בוב החבר עומד ברחוב ומחזיק את התא שלו, מדבר עם הבחורה שלו. והיה ג'ים לצדו, ג'ים המסכן! היא אמרה לו שהיא ישנה במקום של חבר וניתקה. היא צחקקה כשהעמדתי פנים שאני מרימה עציץ בקרבת מקום, ומשליכה אותו ישר על ראשו הגדול, מתחתינו. גם היא ראתה מה מתרחש כשהיא באה לידי ועוקבת אחר עיני. הדלקתי לה סיגריה, אבל כשהתקרבתי לא יכולתי להתרחק ממנה וחזרנו למקום שבו הפסקנו. זה נמשך חצי שעה טובה, או שזה היה יותר. לא ידעתי. לא היה אכפת לי!

זה היה לילה פרוע, והאם יכולתי לשכוח את החוויה הזאת על המרפסת? ג'ודי ואני ידענו שזה קרה ולא יקרה עוד לעולם, כפי שנצטרף לעולם ולמסורות המוזרות שלו עם עלות השחר. וזה עשה את זה כל כך מיוחד. לחשתי באוזניה כשהתלבשנו שלא התחרטתי על מה שעשינו. היא הסמיקה והשיבה. "גם אני"??

ירדנו על קצות אצבעותינו עד שהגענו למוסך, שם החניתי את מכוניתי. ג'ים היה עם בוב וחבריו בפנים, במסיבה. הוא הצליח לשכנע אותם להיכנס ולנער את רגליהם, כמובן! הוא היה מדבר בשם אס. לא דיברנו הרבה בדרך חזרה. היא נהנתה מהרוח שבשערה וצחקקה כשהביטה בי מדי פעם. היא נראתה נפלאה, שעה שהאירה באור הירח.

היא שאלה אותי אם יש לי חברה. עניתי בחיוב. "אם אן, הילדה שלי, ידעה על זה, היא תפוצץ לי את המוח"? היא חייכה בהתגרות. כאילו היא קיבלה את הרמז שמציק לי באיזה מקום במוחי, היא הושיטה יד, אחזה בידי שהיתה על ההגה והבטיחה לי לא לדאוג. "זה מגניב, הסוד הקטן שלנו", אמרה.

הגענו למקום שלה. היא הודתה לי בנשיקה ארוכה לילה טוב. וואו! איזה לילה! איזה טיול נפלא עבור חובב מוזג wannabe DJ. חזרתי למסיבה, צובטת ומשכנעת את עצמי שזה לא חלום. עדיין הרגשתי כאילו אני נמצא בטראנס. זה באמת קרה. הרגליים שלי היו כמו ג'לי. ברגע שהגעתי למסיבה סיפרתי לג'ים על מה שקרה וחייכתי התנצלות. ג'ים הביט בי וירה עוד חיוך. "אז שדדו את דוכן הלילה שלי, אה?"

אכן כך. ואני עניתי "אני לא צריך לעשות את הכלים בבוקר. ו. קיבלתי את הקינוח! "